רכבת יוצאת מחיפה בשעה 08:28. באיזו שעה היא תגיע ליעדה?
- 08:35 הרכבת נעצרת כקילומטר אחרי התחנה. אם היו פותחים את הדלתות היינו יכולים לחזור רגלית לתחנה לפני מועד היציאה של הרכבת הבאה. הפקח מודיע על תקלה טכנית, וגם "נשוב ונעדכן בהמשך" כאילו הייתה זו סדרת מתח בהמשכים.
- 08:45 מיד יחובר קטר חלופי שיגרור את הרכבת חזרה לתחנת חיפה חוף הכרמל. צוות הרכבת מתרוצץ מקצה אחד של הרכבת לשני, מי מתוך הרכבת ומי מבחוצה לה.
- 08:55 הרכבת הבאה חולפת על פנינו. מסיבה כלשהי היא נעצרת במקביל לרכבת התקועה. ניתן לברך לשלום את הנוסעים שנמצאים במסילה הסמוכה.
- 08:57 הרכבת השנייה עומדת בסמוך אלינו. האם יאפשרו לנו לדלג בין הרכבות ולהגיע למחוז חפצינו באיחור קל? מרבית נוסעי הרכבת מתגודדים ליד הדלתות, אך לשווא, אנחנו לכודים בתוך הרכבת. כעבור מספר דקות הרכבת השנייה חולפת על פניינו. הם אמנם יצאו מחיפה 25 דקות אחרינו, אבל לא ירשם איחור לרעתם.
- 09:00 "הקטר החלופי מחובר ברגעים אלו לרכבת ויגרור אותנו חזרה לתחנת חיפה חוף הכרמל. נשוב ונעדכן בהמשך"
- 09:10 "מיד ניגרר לתחנת חוף הכרמל. נוסעים לתל אביב מוזמנים לעלות לרכבת מספר 107 שמגיעה לתל אביב… ותצא בשעה 09:22" – אנשי הרכבת בטוחים שהנוסעים בה יודעים את המספרים של כל הקווים. זה מופיע אמנם בלוחות הזמנים, אבל מרבית הנוסעים לא יודעים שמדובר בקודים של רכבות ישירות. במקום להשתמש במונחי המפתח "רכבת ישירה" וגם "לא תעצור בתחנות הביניים", בוחר הפקח ברכבת לספר לנוסעים המבולבלים כי הוא לא בקיא בחומר ובאמת אין לו סבלנות אליהם. בהמשך מסביר הפקח לנוסעים כי רכבת נוספת תעצור בתחנות בנימינה ועתלית, והוא מצליח לבלבל עוד יותר את הנוסעים שנשארים קשובים למערכת הכריזה שעכשיו לא יודעים עם עליהם לעלות על הרכבת או לא, ולאיזה רציף עליהם לגשת בשביל למצוא רכבת שתקח אותם בהצלחה ליעדם.
- 09:15 הרכבת מגיעה בהצלחה לתחנת חוף הכרמל. דלתות הרכבת נפתחות ונוסעי הרכבת מתפזרים על הרציף עם נוסעים שכנראה פחות איכפת היה להם באיזו שעה לנסוע ברכבת. ניתן להבחין באופק בפנס קדמי של רכבת שאמורה להיכנס לתחנה מכיוון צפון. באופן עקרוני מדובר ברכבת דו מפלסית, אלא שהאור לא מתקדם ונראה שמדובר בסתם רכבת שחונה על מסילה צדדית.
- 09:23 הרכבת שלקחתי הייתה אמורה להגיע לתחנת תל אביב מרכז בשעה 09:23. באותו הזמן אנחנו עדיין בתחנת המוצא. באופן עקרוני מגיע לנו פיצוי על האיחור. רכבת ישראל מתחשבת ומתגמלת (בהוראת הממשלה כמובן) את הנוסעים על איחורים, אבל לא על אובדן שעות עבודה וצרות דומות.
- 09:25 רכבת ישירה לתל אביב ובאר שבע נכנסת לרציף מספר 2. אך אבוי, מישהו ברכבת לא נערך למאסה הגדולה והבלתי צפוייה בכמות הנוסעים, ולא דאג להוסיף לרכבת מערך נוסף, כך שבנוסף על איחוד שתי רכבות לאחת, מדובר על רכבת חלופית בעלת נפח נוסעים קטן יותר, ולכן היא גם תהיה לצפופה יותר. כמובן שאפשר לשכוח ממקומות ישיבה. "זכיתי" לחלוק את מדרגות העלייה לרכבת עם אדם נוסף, יש אנשים שאפילו את זה לא מצליחים ונאלצים לבלות את הנסיעה בעמידה.
- 10:16 הרכבת החלופית הגיעה ליעדה בשעה המדוייקת. כמובן שהם לא היו נחמדים ופיצו אותנו רק בגובה כרטיס בודד, למרות איחור של 52 דקות, ולמרות חוסר הנוחות שנגרם לנוסעים כתוצאה מנסיעה ברכבת מחלקת שירותים ולא בקרונות עצמם.
ולא היה מדובר ברכבות מיושנות ומתפרקות. קרונות "סימנס" החדשים והכחולים הם המקור לכל תקלות הרכבת. מישהו צריך לבדוק מי אשם בכל המחדלים והשחיטויות שמתנהלות שם ולתת עליו את הדין!
שתי תהיות קטנות לסיום -
- מאז תחילת השבוע נדפקה מערכת התצוגה של תחנות היעד ברכבות. לדעתי זה נגרם כתוצאה משינוי בשמות התחנות, אבל מוזר שרכבת ישראל עושה שינוי בנתונים בלי לבדוק את ההשפעה של זה על הרכבות. מה, אין להם שם QA?
- מישהו מצליח להבין את המסר מהפרסומת של רכבת ישראל שמופיעה בימים האחרונים באמצעי התקשורת? המסר שמועבר הוא "גונבים פסים גונבים חיים", ואני מתלבט אם הוא מיועד לנהגים שמנסים לעקוף מחסום רכבת מורד לפני הגעת הרכבת או מסר המבקש מגנבי מתכות לא לגנוב חלקי מסילה. אני טוען שהוא רלוונטי יותר לגנבי המתכות מאשר לנהגים. מה דעתכם?
